הסבר קצר על תפקוד המוח

1 – גזע המוח והמוח הקטן – המוח הזוחל .

אלו חלקים האחראים על הישרדות פיסית –
הפעלת השרירים הרצוניים והבלתי רצוניים, וויסות לחץ דם ועוד.
מכאן גם מגיעים גלי המוח.

2 – מערכת לימבית – המוח היונק.

אזור המרכז הרגשי, שבו מצוי גם הזכרון לטווח קצר.

3 – המוח הגדול.

מורכב משני חלקים.
המוח הגדול איננו אחראי על רגש או תפעול.

תפקידו לחשוב , ועל קליפתו מצויים 3- 2 מיליארד תאי מוח.
זהו המחשב שאנו נושאים על כתפינו.
אדם משתמש רק ב 4 – 3 אחוז מכמות התאים במוח הגדול.

תוכנת המחשב פועלת כך :

במוח ישנן רשתות של מערכות עצבים המורכבות מתאי עצב – נוירונים.
סביב כל נוירון, מעין שורשים קצרים.
כאשר תא העצב – נוירון מפותח, אזי שורשיו מתארכים ומגיעים, מתחברים למעשה לתא עצב שני.
כך נוצר קשר ראשוני בין שני תאי עצב.
הקשר נקרא, קשר ניאורולוגי או קשר עצבי.
ככל שישנם יותר קשרים ויותר הסתעפויות, כך מגיעים בקלות יתרה אל תוכנת ההפעלה של המחשב או אם תרצו,
אל תוכנת ההפעלה בקליפת המוח הגדול ולהפעילה לפי צרכינו.

חשוב : למעשה, כל מיומנות חדשה או שימוש באברים נוספים בגופנו כגון פיתוח קול, שירה, התעמלות, סקי, רכיבה וכו' בונה קשרים חדשים במוח.

אותם קשרים ניאורולוגים, הינם זרמים חשמליים הנקראים גם גלי מוח והם מגיעים מהמוח הזוחלי.

כאמור – ישנם 4 סוגים של גלי מוח הפועלים במהירויות שונות.
לתהליך הלמידה, אנו זקוקים בעיקר לשתי המהירויות הגבוהות אלפא + ביתא.

חלק שמאל של המוח, פועל באמצעות גלי תדר גבוהים ומהירים יותר.
בו מצויים מרכז השפה, קריאה, לימוד.
זהו החלק בעל התפישה הדו מימדית.

החלק הימני של המוח – עובד על גלי תדר נמוכים יותר והוא החלק בעל התפישה התלת מימדית.

לשם המחשה — אדם פוגש מישהו או רואה חפץ כלשהו,

הזיהוי נעשה באמצעות החלק הימני של המוח.

כאשר רוצים לדעת את שם האדם או שם החפץ, אזי, המידע נשלף, מגיע מהחלק השמאלי של המוח.

אצל אנשים, ילדים ומבוגרים כאחד, אשר מתקשים בלמידה, קריאה וכתיבה, התברר כי הם פשוט לא למדו כהלכה את התפישה הדו מימדית.
הם קיבעו לעצמם נוהג של לימוד באמצעות התלת מימד.
דרך זו, קשה, איטית ומוגבלת בהיקף הידע שניתן לצבור בדרך למידה של תלת מימד.

ולעצם העניין:

התרגול שנלמד מבוסס על פיתוח האזור האחראי במוח על נושא : תפישה , קריאה , לימוד.

באמצעות התרגול נפתח ונאריך את שורשי תאי העצב – נוירונים – .
ניצור קשרים ניאורולוגים חדשים וכך נלמד מחדש את מה שהמוח למד קודם לבצע פחות טוב.

הווה אומר – פיתוח היכולת שלנו לקריאה, כתיבה , שפה , חשבון , זכרון .

שיפור קשב וריכוז יכולת ארגון ועוד.

נשפר את הקואורדינציה, יכולת מיקוד.

מיקוד – מקביל לריכוז ובכך משתפר גם נושא הריכוז והקטנת חוסר הקשב.

הגדרות — ליקויי למידה.

דיסלקציה – מצב נוירולוגי מורכב, המקשה על עיבוד נתונים מדוייק של הגירויים ומניעת מתן תגובה הכרחית ומובנת.
המצב מתבטא בקושי בקריאה, באיות ובכתיבה.
הדיסלקטי, מתקשה בקריאת מילים דומות, באיות ובצליל, בפיענוח מילים ארוכות והשמטת הברות ומילים.
הקריאה מסורבלת וישנה נטייה לקרוא תוך כדי היפוך אותיות ושיכול אותיות. לכן הקריאה איטית ולעיתים לא מובנת לדיסלקטי ואף משעממת עבורו בשל הקושי בקריאה.

A.D.D – הפרעות קשב וריכוז, הנובעים מבעייה אורגנית ביסודה.
ההפרעה הינה תוצאה של האטה וחוסר עקביות בעיבוד האינפורמציה במוח.
הליקויים מתבטאים בחוסר יכולת לבחור מתוך כלל הגירויים המופעלים בזמן נתון, גירויים רלוונטיים ולהגיב.
מאפיינים : חוסר ארגון ואי סדר, חולמנות, שכחנות, קושי להתמקד בדברים והסחת דעת מהירה.
לעיתים הילד שקט מאד, לא מפריע וחולמני אך אינו מרוכז ולא נמצא בכיתה, אלא בוהה לו בעולמו שלו.

– A.D.H.Dהפרעות קשב וריכוז עפ פעלתנות יתר – היפר אקטיביות – היפר אקטיביות היא תופעה התפתחותית הפוגעת בטווח הקשב והריכוז ומתבטאת בחוסר איפוק, אימפולסיביות, קושי לציית לחוקים והוראות, קושי לשלוט בכעס או בתסכול ותנועתיות יתר.
בגילאי העשרה, עלולה להתהוות נטייה לאלימות מילולית או אף פיזית.

דיסקלקוליה – קושי בחשבון – חוסר הבנה של מושג המספר בהיבט הסידורי, ספירה. קושי בהיבט הכמותי והקשר ביניהם. קושי בבעיות מתימטיות.

דיסגרפיה – קושי בכתיבה – בעייה המתבטאת בכתיבה איטית, כתב יד לא קריא, כתיבה שגוייה, אי שמירת מרווחים קבועים בין מילים ובין אותיות בכתיבה וקושי לכתוב בשורות מקבילות על דף חלק.

סוגי הדיסגרפיה : יש אנשים, שכתב ידם אינו קריא והאותיות מעוצבות בצורה לא קבועה. אחרים, כתב ידם קריא והאותיות מעוצבות לא בצורה קבועה, אך כתיבתם איטית מאד וכתב ידם קטן. בכל מקרי הדיסגרפיה, הכתיבה דורשת השקעה מופרזת של אנרגייה, התמדה וזמן.
הפרעה זו גורמת לקשיים בהשגת ציונים טובים בלימודים או בביצוע תפקודים יומיומיים הקשורים בכתיבה.
הקושי בכתיבה עלול לגרום לעיכוב ביכולת להבעת רעיונות.
תלמיד דיסגרפי שוכח מה התכוון לכתוב, כאשר עליו להתרכז בעיקר באופן הכתיבה ועיצוב האות.

דיספרקסיה – זו הפרעה ביכולת לתכנן תנועות והפרעה ביכולת לקשר בין מקטעים של מערכי תנועות.
התסמונת באה לידי ביטוי ב: סרבול, תזמון תגובה איטית, תפיסה מישושית לקוייה, תחושה כללית של אי יציבות בתנועה,היעדר תיאום ותזמון תנועתי פגום.
איטיות ברכישת פעילויות של יום יום, מיומנות תנועתית גסה, קושי במוטוריקה עדינה.
קושי בהחזקת מזלג או עיפרון. קושי בהרכבת פאזל, או משחק בכדור.
ליקויי שפה ודיבור. מתח שרירי נמוך ( היפוטוני ).
כתוצאה מהליקויים הנ"ל נוצרים קשיים בלימודים של כתיבה ארגון וכו'.
נזק חברתי בשל דחייה מצד הסובבים ועקבות כך נזקים רגשיים של תסכול, מועקה ותחושת כישלון.

P.D.D – בעיות בתקשורת בין אישית. עלולים להיות גם סימנים של אוטיזם.
מאפיינים : התמקדות בעניין אחד ללא הקשבה למורה, חוסר יכולת להבין מה לעשות, לא לאמר שלום ולהתעלם מהסביבה. אי שיתוף פעולה. חוסר הבנה בסיסי של סיטואציות חברתיות וקשיים בריכוז.

כללי :
אבחון דידקטי : אבחון כל קשיי הלמידה ברמה של מימנויות למידה.

אבחון פסיכו דידקטי : משלב גם צד פסיכולוגי.

חשוב מאד – אבחון הפרעות קשב יעשה על ידי נוירולוג או פסיכיאטר.

הערה — בניית האתר נועדה לתת מושג כללי על שיטת הלימוד ותרגול או תפקוד המוח.
האתר אינו מתיימר בתוכן ובניסוחים להחליף את ההגדרות הרפואיות והמדעיות המדוייקות.