ה ח י ו ך

היא ירדה בדרכה אל חנות המכולת, לקנות גבינה, חלב וביצים.
באמצע הדרך היא חייכה אל זר ברחוב, שנראה לה עצוב.
נדמה היה שהחיוך, גרם לו להרגיש טוב יותר.

הוא נזכר בטוב ליבו של חבר מהעבר וכשהגיע אל ביתו כתב לו מכתב מלא תודה.

החבר היה כה מרוצה ממכתב התודה, עד שהשאיר טיפ שמן בסוף הארוחה כאשר אכל במסעדה.

המלצרית, מופתעת ושמחה מגודלו של הטיפ, נתנה חלק ממנו לקבצן שקיבץ נדבות בפתח המסעדה.

הקבצן, עזוב ומלוכלך, היה כה מלא תודה —
במשך יומיים הוא לא אכל דבר, היה לו קר והוא הרגיש גלמוד ובודד.
לאחר שסיים את ארוחת הערב שלו, שקנה בכספה של אותה מלצרית לבבית, הלך אל חדרו האפלולי והמלוכלך.

הוא לא ידע באותו הרגע, שהוא עלול לא לראות את יום המחר.
בדרכו אל ביתו, הוא אסף כלבלב רועד ומיילל ואסף אותו ולקח אותו אל חדרו כדי שיוכל להתחמם.

הכלבלב היה אסיר תודה, להיות תחת קורת גג כשבחוץ יורד הגשם וקר.

באותו הלילה, פרצה דליקה ואיימה לשרוף את כל הבניין.
הכלב התעורר מן המהומה, ונבח נביחות רמות מלאות אזהרה.

הוא נבח עד שהעיר את כל הבניין ובכך הציל את כולם מפגע הדליקה.

אחת מאותם יושבי הבניין היתה אותה בחורה אלמונית,
שלקראת אדם זר היא שלחה מבטה עם חיוך של חום, אהבה וסימפטיה.

חיוך שלא עלה לה דבר.

וכך העולם מסתובב ועובד.

מה שתיתן ותשלח – יחזור אליך.

ועל כך נאמר – החיוך שווה זהב.

ואתם – חייכו גם אתם.
חייכו אל העולם, חייכו אל הסובבים אתכם
והכי חשוב – חייכו אל עצמכם.
גם אם זה נראה מוזר….